שיטת הגירושין בשיתוף פעולה הובאה לארץ מחו"ל. יותר ויותר אנשי מקצוע העוסקים בתחום דיני המשפחה עוברים ומוסמכים לעבוד בשיטה. מבדיקה שערכתי עולה כי מרביתם של המוסמכים אינם נמנים על המגזר החרדי.
העובדה הזו גרמה לי לחשוב על התאמת השיטה למגזר החרדי. כאן המקום לציין שאני כעורכת דין וכעובדת סוציאלית שמוסמכת גם בגירושין בשיתוף פעולה, מאמינה ששיטת הגשת"פ יכולה להתאים למקרים שהגישור לא יכול לתת פתרון וזו חלופה מצוינת במקום להתנהל שנים בערכאות השיפוטיות.
כמי שנמנית על הציבור החרדי ועובדת עם כל המגזרים אני יכולה לומר כי השיטה על מרכיביה השונים יכולה בהחלט להתאים למגזר החרדי.
יחד עם זאת אין די בהתאמת השיטה ויש גם להתאים את אנשי המקצוע. במילים אחרות המומחים צריכים גם הם להתאים למגזר החרדי.
וכאן צריך לתת את הדעת לייחודיות המגזר. במגזר החרדי לדמויות בקהילה יש השפעה לא מעטה על פתרון סכסוכים בדיני משפחה. לא אחת הסכסוך מובא לפתחם של רבנים, יועצי שלום בית, מדריכים וכמובן טוענים רבניים.
הוי אומר שכדי להטמיע את השיטה בקרב המגזר החרדי חייב להיות שיח מול אותם גורמים שציינתי למעלה וחייבת להיות חשיבה איך מנגישים את השיטה גם למגזר החרדי.
משיחות שקיימתי בשנים שבהן אני חלק מקהילת מומחי הגשת"פ, עם גורמים בקהילה החרדית עולה הצורך להכשיר טוענים רבניים וטוענות רבניות לעסוק בשיטה.
לעניות דעתי, זו חוליה משמעותית בדרך להנגשת השיטה ולהטמעתה בקרב המגזר החרדי. אני סבורה שמאחר וטוענים רבניים קבלו את ברכת המחוקק לייצג בבתי הדין חובה לאפשר להם גם לעסוק בגירושין בשיתוף פעולה.